Romania

דוק של ערפל נסוך על שמי העיר יאשי שבצפון רומניה. מעטה הערפל הדק מאפיל על צבעי הרחוב ומשווה לעיר מראה אפרורי תמידי. לרגעים הזכירו לי המראות תפאורה של משחק מחשב המתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה. בניינים, כיכרות, ארובות, רסיסי גשם וערפילים לחים. ברובע שפעם היה יהודי אכלנו אטריות שמכינה בעבודת יד אלייזה, שאמה קראה לה כך כי חיבבה בילדותה את צלילי השמות שנתנו שכנים יהודים לבנותיהם.

בדרך צפונה, מרחק שעתיים נסיעה מהעיר, חזרו הצבעים לעולם: חסידות אדירות מוטת כנפיים קיננו על עמודי חשמל; תפוחי אדמה נמכרו בשקיות רשת אדומות בצדי הדרכים; וחזיתות הבתים, בנויים בליל סגנונות, עוטרו בקווים ססגוניים. לרגע קרנו מראות הטבע ירוק עז ובמשנהו הלבינו כליל. מעטה השלג הכבד שיתק את התנועה בכבישים ורוקן סמטאות מאנשים ומצלילים. ובמחוזות הכפר, כמו ברחובות העיר, היו הנופים רחוקים וקרובים, זרים ומוכרים בעת ובעונה אחת.